למה עשרת בני המן כתובים בצורה מיוחדת במגילה?

עשרת בני המן נכתבים במגילה כשירה, כלומר בסידור מיוחד של כתב ורווחים, אבל בצורה שונה משאר השירות שבמקרא. בגמרא נאמר שכל השירות נכתבות ״אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח״, חוץ משירה זו ומרשימת מלכי כנען, שנכתבות ״אריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה״. הטעם: ״שלא תהא תקומה למפלתן״ (תלמוד בבלי, מגילה ט״ז ע״ב). בשולחן ערוך נפסק שמגילה שלא נכתבה כך פסולה.

בקצרה

• השמות נכתבים בסידור של כתב ורווח, ולא ברצף כמו שאר המגילה.
• הכתב והרווח מסודרים זה מעל זה, כמו קיר בלי שילוב לבנים, שאינו עומד.
• בשולחן ערוך נפסק: ״ואם לא עשה כן פסולה״.
• את הוי״ו של ״ויזתא״ מאריכים, כרמז שכולם נתלו יחד.
• בקריאה נוהגים לומר את עשרת השמות בנשימה אחת.

״אריח״ ו״לבינה״

לבינה היא לבנה שלמה, ואריח הוא חצי לבנה. רש״י מסביר שבשירות שבמקרא האריח הוא הכתב, והלבינה היא הרווח הריק, שגודלו כפליים מן הכתב (רש״י, מגילה ט״ז ע״ב).

• בשאר השירות, כמו שירת הים, הכתב והרווח מתחלפים משורה לשורה: מעל כתב בא רווח, ומעל רווח בא כתב, כמו לבנים בקיר בנוי היטב.
• בעשרת בני המן, כתב עומד מעל כתב ורווח מעל רווח. קיר שבנוי כך, בלי שילוב הלבנים, אינו יציב. זה פשר הטעם ״שלא תהא תקומה למפלתן״.

מה נפסק בשולחן ערוך

״עשרת בני המן צריך לכתבם כשירה, ולא כשאר שירות שחלק על גבי כתב, אלא מניח חלק בין כתב לכתב, ואם לא עשה כן פסולה״ (אורח חיים, סימן תרצ״א, סעיף ג׳). חלק כאן פירושו קלף ריק. המשנה ברורה מוסיף שהרווח הוא כפליים מן הכתב (סימן תרצ״א, ס״ק י״ז).

בסעיף הבא מובאים שני פרטים נוספים (סימן תרצ״א, סעיף ד׳):

• הוי״ו של ״ויזתא״: צריך להאריך אותה. השולחן ערוך מביא שתי דעות, אם מדובר בכתיבה או בקריאה. בגמרא נאמר שמאריכים אותה כמוט, ״כולהו בחד זקיפא אזדקיפו״, כלומר כולם נתלו על עמוד אחד (מגילה ט״ז ע״ב). המשנה ברורה מסביר שמותחים את ראשה הכפוף כך שתיראה זקופה (ס״ק י״ח).
• מיקום בעמודה: ״צריך לכתוב איש בראש דפא ואת בסופה״. המשנה ברורה מבאר ש״ואת״ נכתבת בסוף השורה, ובסוף העמודה נכתבת המילה ״עשרת״ (ס״ק כ׳).

המשנה ברורה מוסיף שבדיעבד, אם לא האריך את הוי״ו או שכתב עוד שורות אחרי המילה ״עשרת״, המגילה כשרה, ויש מחמירים במקרה השני (ס״ק כ׳). לעומת זאת, כתיבת השמות ברצף כשאר המגילה פוסלת אותה, כאמור בסעיף ג׳.

בקריאה: בנשימה אחת

בגמרא נאמר שאת ״עשרת בני המן״ ואת המילה ״עשרת״ צריך לומר בנשימה אחת, מפני שכולם יצאה נשמתם יחד (מגילה ט״ז ע״ב). בשולחן ערוך: ״להודיע שכולם נהרגו ונתלו כאחד״. הרמ״א מוסיף שזה לכתחילה, ובדיעבד אם הפסיק יצא, ושנוהגים לומר בנשימה אחת כבר מ״חמש מאות איש״ (אורח חיים, סימן תר״צ, סעיף ט״ו).

ממה להיזהר בקנייה

• עמודת בני המן היא אחד המקומות הראשונים שכדאי להסתכל בהם במגילה: סידור נקי וסימטרי הוא סימן לכתיבה מוקפדת.
• מגילה שהשמות כתובים בה ברצף אינה כשרה לקריאה, גם אם שאר הכתב נאה.
• בכל ספק, הראו את המגילה למגיה.