האם יוצאים ידי חובה בקריאה ממגילה מודפסת?

לא. את המגילה צריך לקרוא ״מתוך הכתב״ (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תר״צ, סעיף ג׳), כלומר מתוך מגילה כשרה, שנכתבה ביד בדיו על קלף או על גויל (סימן תרצ״א, סעיף א׳). מגילה מודפסת אינה מגילה כשרה, ולכן מי שקורא ממנה אינו יוצא ידי חובה. מי ששומע את הקריאה מקורא שקורא ממגילה כשרה יוצא ידי חובה, גם אם הוא מחזיק בידו מגילה מודפסת, ובלבד שאינו קורא ממנה בקול יחד עם הקורא.

בקצרה

• הקורא צריך לקרוא מתוך מגילה כשרה, כתובה ביד.
• השומעים יוצאים ידי חובה מהקורא, כשהוא מתכוון להוציאם והם מתכוונים לצאת.
• מי שמחזיק מגילה מודפסת לא יקרא בקול עם שליח הציבור, אלא ישמע וישתוק.
• בספר מודפס, לדברי המשנה ברורה, אין יוצאים ידי חובת קריאת המגילה.
• אם אין מגילה כשרה, קוראים בחומש בלי ברכה.

למה מגילה מודפסת אינה כשרה

בשולחן ערוך נפסק: ״אין כותבין המגילה אלא בדיו על הגויל או על הקלף כספר תורה״, וצריכה שרטוט ״כתורה עצמה״ (סימן תרצ״א, סעיף א׳). מגילה שנכתבה על נייר פסולה, ודינה כספר תורה לעניין צורת האותיות, היקף גויל (רווח של קלף סביב כל אות) וחסרות ויתרות (סימן תרצ״א, סעיף ב׳). הדפסה אינה כתיבה, ולכן מגילה מודפסת אינה עומדת בדרישות האלה. הנושא מוסבר בהרחבה בשאלה האם מזוזה או מגילה מודפסת כשרה?

המשנה ברורה כותב שבחומשים שלנו, כלומר בחומשים הכרוכים שבידינו, ״לכו״ע לא יצא״ ידי חובת קריאת המגילה (סימן תרצ״א, ס״ק כ״ז).

מי ששומע מקורא

רוב הציבור אינו קורא בעצמו אלא שומע. בשולחן ערוך נפסק שגם כשהרבה קוראים יחד, ״יוצאים הם והשומעים מהם״ (סימן תר״צ, סעיף ב׳). התנאי הוא כוונה: הקורא צריך לכוון להוציא את השומע, והשומע צריך לכוון לצאת. אם הקורא הוא שליח הציבור, מן הסתם דעתו על כל השומעים (סימן תר״צ, סעיף י״ד).

מכאן שמה שקובע הוא המגילה שבידי הקורא. מגילה מודפסת ביד השומע אינה פוסלת את שמיעתו, וגם אינה מוסיפה לה.

אם מחזיקים ביד מגילה מודפסת

השולחן ערוך כותב: ״מי שתופס בידו מגילה שאינה כשירה לא יקרא עם שליח צבור, אלא שומע ושותק״ (סימן תר״צ, סעיף ד׳). המשנה ברורה מסביר: שמא השומעים יתנו את לבם לקריאה שלו ולא לשליח הציבור. יש מחמירים בכל מקרה, מפני שמי שקורא בעצמו עסוק בקריאתו ואינו מקשיב לשליח הציבור (ס״ק י״ג).

מצד שני, המשנה ברורה כותב שיש ״צורך גדול״ שיהיה לכל אחד חומש, כי בזמן שמכים את המן קשה לשמוע כמה מילים מהקורא. מי שלא שמע מילה יקרא אותה מתוך החומש, ויוצא לפחות בדיעבד (ס״ק י״ט; ס״ק ס׳). הבסיס לכך הוא הדין שאם הסופר השמיט מילים באמצע המגילה והקורא אמר אותן בעל פה, יצא בדיעבד (סימן תר״צ, סעיף ג׳).

ממה להיזהר

• לקרוא את כל המגילה לבד מתוך ספר מודפס. לפי המשנה ברורה אין יוצאים בכך.
• לדבר בזמן הקריאה. המשנה ברורה מביא שיש פוסקים שלפיהם השומע שהחסיר אפילו מילה אחת לא יצא (ס״ק י״ט).
• להניח שכל מגילה שנראית כתובה כשרה. לפני שקונים מגילה לקריאה, שאלו מי כתב אותה ומי בדק אותה.

כשאין מגילה כשרה

נפסק: ״אם אין מגילה כשירה, קורים אותה בחומש בלא ברכה״ (סימן תרצ״א, סעיף י׳). המשנה ברורה מסייג שזה בחומש שעשוי בגלילה, כמו ספר תורה, ושבחומש שלנו לכל הדעות לא יוצאים; ובכל זאת מביא את הפרי מגדים, שראוי לקרוא גם בו בלי ברכה, ״שלא תשתכח תורת מגילה״ (סימן תרצ״א, ס״ק כ״ז). מי שנמצא במצב כזה, למשל במקום מרוחק, ישאל רב מה לעשות.