האם מזוזה או מגילה מודפסת כשרה?

לא. מזוזה, תפילין, ספר תורה ומגילת אסתר צריכים להיכתב ביד, בדיו, על קלף, בידי סופר הכשר לכתיבה ובכוונה הנדרשת. הדפסה, צילום, דפוס משי או כל שיטה מכנית אחרת אינם ״כתיבה״ במובן ההלכתי, ולכן, לפי המקובל בין הפוסקים, מזוזה מודפסת אינה מזוזה כשרה, ומגילה מודפסת אינה מגילה שיוצאים בה ידי חובת הקריאה בפורים.

בקצרה

• המצווה היא לכתוב: ביד, בדיו, על קלף.
• נדרשים סופר כשר וכוונה: כתיבה ״לשמה״ וקידוש כל אזכרה.
• מן הדרישות האלה עולה שהדפסה מכנית אינה ״כתיבה״.
• מוצרים מודפסים יכולים לשמש לקישוט או ללימוד, לא לקיום המצווה.
• קונים ממקור שיודע לומר מי כתב את הקלף ומי בדק אותו.

מה המקורות דורשים

לשון השולחן ערוך במזוזה היא ״מצות עשה לכתוב״ את הפרשיות ולקבוע אותן בפתח (יורה דעה, סימן רפ״ה, סעיף א׳). עוד נפסק שדין המזוזה ״לענין הדיו והכתיבה״ כדין ספר תורה (סימן רפ״ח, סעיף ז׳). כלומר, אין די בכך שהטקסט מופיע על הקלף. הוא צריך להיכתב בדרך שההלכה מגדירה.

כמה דרישות מבהירות זאת:

• כתיבה ולא חקיקה. אות שנוצרה בגרירת דיו ולא בכתיבה פסולה, ״משום דבעינן וכתב ולא וחקק״ (אורח חיים, סימן ל״ב, סעיף י״ז). זהו הדין המכונה חק תוכות.
• כוונה. בתחילת הכתיבה הסופר אומר שהוא כותב לשם קדושה, בתפילין: ״לשם קדושת תפילין״, ובכל פעם שהוא כותב אזכרה, כלומר אחד מן השמות הקדושים, הוא כותב אותה לשם קדושת השם (שם, סעיף י״ט).
• זהות הכותב. השולחן ערוך מונה מי פסול לכתוב סת״ם (אורח חיים, סימן ל״ט). ראו מי כשר לכתוב סת״ם.

מכונת דפוס אינה כותבת, אינה מכוונת ואינה ״סופר״. לכן, לפי המקובל בין הפוסקים, פריט שהופק בדפוס או בצילום אינו מקיים את המצווה, גם אם הוא מונח בתוך בית מזוזה מהודר.

ומה לגבי מגילה

גם במגילת אסתר נפסק שאין כותבים אותה אלא בדיו על גויל או על קלף, כספר תורה, ושמגילה שנכתבה על נייר פסולה (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ״א, סעיפים א׳ וב׳). מגילה מודפסת אינה עומדת בדרישות אלה.

השולחן ערוך מוסיף שאם אין מגילה כשרה, קוראים אותה מתוך חומש, בלי ברכה (שם, סעיף י׳). זה מראה שקריאה מתוך טקסט שאינו מגילה כשרה אינה שקולה לקריאה במגילה.

למה בכל זאת נמכרים מוצרים מודפסים

יש לכך סיבות שאינן בהכרח רמאות. מגילות מזכרת, מגילות לילדים, תמונות של קלף ועבודות אמנות הן מוצרים לגיטימיים, כל עוד ברור שאינן פריט לקיום מצווה. הבעיה מתחילה כשמוצר כזה נמכר, או נקנה, כאילו היה מזוזה או מגילה כשרה.

לא תמיד קל להבחין בעין לא מקצועית בין קלף כתוב לבין הדפסה טובה. לכן כדאי לקנות ממקור שאפשר לברר מי עומד מאחוריו, ולהראות פריט מוטל בספק לסופר או למגיה.

ממה להיזהר

• מחיר נמוך בהרבה מן המקובל. כתיבה ידנית והגהה דורשות זמן ומיומנות.
• ״מזוזה כשרה״ על הבית אינה אומרת דבר על הקלף שבתוכו.
• הסתמכות על מראה בלבד. הדפסה טובה יכולה להיראות כמו כתב יד. ההכרעה היא של מומחה שבודק את הקלף עצמו.
• אין שם של סופר או מגיה. מוכר רציני יודע לומר מי כתב ומי בדק.

מתי לשאול רב

אם יש לכם מזוזה או מגילה שאינכם בטוחים בה, הראו אותה למגיה. אם יתברר שאינה כתובה, שאלו רב מה לעשות בה.