התשובה בקצרה
לפי השולחן ערוך קובעים את המזוזה בתחילת השליש העליון של גובה הפתח, כשהיא רחוקה טפח לפחות מהמשקוף. בדלת בגובה 2.10 מטר השליש העליון מתחיל בגובה 1.40 מטר.
לפי השולחן ערוך, המקום של המזוזה הוא בתחילת השליש העליון של גובה הפתח. אם קבעו אותה גבוה יותר היא כשרה, ובלבד שתהיה רחוקה טפח לפחות מהמשקוף העליון. בדלת רגילה בגובה 2.10 מטר, השליש העליון מתחיל בגובה 1.40 מטר מהרצפה. בפתח גבוה במיוחד יש פוסקים שכתבו לקבוע את המזוזה כנגד הכתפיים ולא מעליהן.
בקצרה
- המקום: תחילת השליש העליון של גובה הפתח (שולחן ערוך, יורה דעה רפ״ט, ב׳).
- גבוה יותר כשר, כשהמזוזה רחוקה טפח מהמשקוף.
- נמוך מהשליש העליון: הש״ך כותב שפסולה.
- בפתח גבוה מאוד יש פוסקים שכתבו לקבוע כנגד הכתפיים.
- בתוך עובי הפתח, בטפח הקרוב לחוץ.
מה כתוב במקורות
נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן רפ״ט, סעיף ב׳) שקובעים את המזוזה "בתחלת שליש העליון גובה השער ואם קבע למעלה מזה כשרה והוא שירחיקנה מהמשקוף טפח". משקוף בלשון ההלכה הוא הקורה העליונה של הפתח, וטפח הוא רוחב כף היד, כ־8 עד 9.6 ס״מ לפי השיטות המקובלות.
בגמרא (מנחות ל״ג ע״ב) מוסבר מה פירוש "תחילת שליש העליון": שלא להרחיק את המזוזה מהקורה העליונה יותר משליש גובה הפתח. כלומר, המזוזה צריכה להיות בתוך השליש העליון ולא מתחתיו.
המקור לגובה הוא היקש בין "וקשרתם" (התפילין שעל היד) לבין "וכתבתם" (המזוזה): כמו שהתפילין נקשרות בגובה הזרוע, כך המזוזה נקבעת בגובה הפתח (מנחות ל״ג ע״א). הט״ז (שם, ס״ק ג׳) מסביר מאותו היקש גם את ההרחקה של טפח מהמשקוף.
איך מחשבים את הגובה
מודדים את גובה הפתח מהרצפה ועד המשקוף, ומחלקים בשלוש. השליש העליון מתחיל בשני שלישים מהגובה.
| גובה הפתח | השליש העליון מתחיל בגובה |
|---|---|
| 2.00 מטר | כ־1.33 מטר |
| 2.10 מטר | 1.40 מטר |
| 2.40 מטר | 1.60 מטר |
המספרים הם חשבון בלבד. בפתח שצורתו אינה רגילה, כדאי לשאול רב איך מודדים.
אם המזוזה נמוכה או גבוהה מדי
נמוכה מהשליש העליון
הש״ך (שם, ס״ק ד׳) כותב: "אבל למטה משליש העליון פסול", בשם הבית יוסף והב״ח. גם ערוך השולחן (רפ״ט, י׳) כותב שאם הניחה למטה מזה, פסולה. מי שקבע מזוזה בגובה נוח לילדים, או בגובה הידית, כדאי שיבדוק את המיקום.
צמודה למשקוף
לפי לשון השולחן ערוך, גבוה מהשליש העליון כשר כשהמזוזה רחוקה טפח מהמשקוף. הט״ז (שם) מביא בשם הבית יוסף שהרחקת הטפח היא לכתחילה, ובדיעבד המזוזה כשרה גם בלי הרחקה. לכתחילה פירושו האופן הרצוי מראש, ובדיעבד פירושו מה כשר אם כבר נעשה כך.
פתח גבוה במיוחד
בשער גבוה, או בדלת כניסה בגובה כפול, תחילת השליש העליון עלולה להיות מעל ראשו של הנכנס. הש״ך (שם, ס״ק ד׳) מביא מהפוסקים: "כשהפתח גבוה הרבה יניחנה כנגד כתיפיו אבל לא למעלה מכתיפיו", כדי שהנכנס יראה אותה. כך מביא גם הט״ז (שם, ס״ק ג׳) מהבית יוסף בשם המרדכי.
ערוך השולחן (רפ״ט, י׳) מציין שהמקור הוא בתלמוד הירושלמי, ושהרמב״ם, הטור והשולחן ערוך הזכירו רק את השליש העליון. הוא מוסיף שגדולי האחרונים הסכימו לירושלמי. בפתח כזה כדאי לשאול רב, מפני שהשאלה תלויה במידות הפתח בפועל.
ממה להיזהר
- לקבוע לפי העין. מודדים את הפתח ומסמנים את הגובה לפני שקודחים.
- לשכוח את עובי הפתח. בשולחן ערוך נאמר שקובעים "בתוך חלל של פתח בטפח הסמוך לחוץ". הרמ״א מוסיף ששינוי בזה אינו מעכב, כל עוד המזוזה על מזוזת הפתח עצמה.
- לקבוע לפני שמסגרת הדלת הותקנה. מזוזה שנקבעה על המסגרת לפני שהותקנה בפתח פסולה (רפ״ט, ה׳).
מקורות
- 1שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רפ״ט, סעיף ב׳
- 2ש״ך, יורה דעה, סימן רפ״ט, ס״ק ד׳
- 3ט״ז, יורה דעה, סימן רפ״ט, ס״ק ג׳
- 4תלמוד בבלי, מנחות ל״ג ע״א–ע״ב
- 5ערוך השולחן, יורה דעה, סימן רפ״ט, סעיף י׳
התשובה מציגה את ההלכה כפי שהיא כתובה במקורות ואת המנהגים המקובלים, ואינה פסיקת הלכה. בשאלה מעשית שנוגעת לכם — שאלו רב. הפורטל הוא פלטפורמה ואינו כותב, מוכר או בודק סת״ם בעצמו.