למה המזוזה נקבעת באלכסון?

המזוזה נקבעת באלכסון כדי לצאת ידי שתי שיטות: לפי רש״י היא צריכה לעמוד זקופה, ולפי רבנו תם היא צריכה לשכב. הרמ״א כתב ש"המדקדקים יוצאים ידי שניהם ומניחים אותה בשפוע ובאלכסון", וכך נוהגים בקהילות אשכנז. השולחן ערוך כתב שהמזוזה צריכה להיות זקופה, וכך נוהגים בקהילות ספרד ועדות המזרח. שני המנהגים מבוססים, וכל אחד נוהג לפי מנהג אבותיו.

בקצרה

• המקור: הגמרא פוסלת מזוזה שנעשתה "כמין נגר" (מנחות ל״ג ע״א).
• רש״י: המזוזה צריכה להיות זקופה. רבנו תם: שוכבת.
• השולחן ערוך: זקופה. זה מנהג ספרד ועדות המזרח.
• הרמ״א: באלכסון, "וכן נוהגין במדינות אלו". זה מנהג אשכנז.
• באלכסון, ראש המזוזה (המילה "שמע") פונה פנימה, לצד הבית.

מקור המחלוקת

בגמרא (מנחות ל״ג ע״א) נאמר: "עשאה כמין נגר – פסולה". נגר הוא בריח, מוט שננעץ בחור כדי לנעול דלת. הגמרא מבחינה שם בין מזוזה שעשויה "כסיכתא", שפסולה, לבין מזוזה שעשויה "כאיסתוירא", שכשרה. הראשונים נחלקו בפירוש המילים האלה.

שיטת רש״י

רש״י (שם) מפרש ש"כמין נגר" היא מזוזה שנתחבה בעמוד הפתח כמו בריח שתוחבים בכותל, ושהמצווה היא "לתתה באורך". לפי זה המזוזה צריכה לעמוד זקופה, לאורך עמוד הפתח.

שיטת רבנו תם

רבנו תם, שדבריו מובאים בתוספות (שם), מקשה על פירוש זה. לדבריו העמדה זקופה אינה דרך כבוד, וספר התורה והלוחות שבארון היו מונחים שוכבים. לכן הוא מפרש הפוך: מזוזה זקופה היא הפסולה, והמזוזה צריכה להיות שוכבת, לרוחב הפתח. הט״ז (רפ״ט, ס״ק ו׳) מסכם את שתי השיטות.

מה נפסק בשולחן ערוך וברמ״א

השולחן ערוך (יורה דעה, סימן רפ״ט, סעיף ו׳) כותב שהמזוזה "צריכה להיות זקופה ארכה לאורך מזוזת הפתח". הרמ״א מעיר על כך "וכן נהגו", והש״ך (שם, ס״ק ט׳) מסביר שהכוונה לארצות המחבר. אחר כך הרמ״א מביא את השיטה שפסולה בזקיפה, וכותב: "והמדקדקים יוצאים ידי שניהם ומניחים אותה בשפוע ובאלכסון... וכן ראוי לנהוג וכן נוהגין במדינות אלו".

גם בקרב האשכנזים יש מי שנהג אחרת. בפתחי תשובה (רפ״ט, ס״ק ח׳) מובא שהגר״א פסק כרש״י שהמזוזה צריכה להיות זקופה. ערוך השולחן (רפ״ט, י״ז) מביא שהרא״ש כתב שהעולם נוהג כרש״י, ולדבריו גם לשון הרמב״ם הולכת בשיטת רש״י.

לאיזה כיוון נוטה האלכסון

הרמ״א מפרט: "ויכוין שיהא ראש המזוזה דהיינו שמע לצד פנים ושיטה אחרונה לצד חוץ". כלומר, הקצה העליון של המזוזה נוטה אל תוך הבית או החדר, והקצה התחתון פונה החוצה, אל הצד שממנו נכנסים. ערוך השולחן (רפ״ט, י״ח) מסביר שכך, לשיטת רבנו תם, המזוזה דומה למזוזה שוכבת.

המקורות שהובאו כאן אינם קובעים זווית מדויקת לאלכסון.

פתח צר

לפעמים עמוד הפתח צר מכדי להניח מזוזה באלכסון. ערוך השולחן (רפ״ט, י״ט) כותב שאם אי אפשר להניח באלכסון, מעמידים זקופה, מפני שזה עיקר הדין לדבריו. גם בפתחי תשובה (רפ״ט, ס״ק ט׳) מובאת דעה כזו. בפתח כזה, במיוחד בפתח אלומיניום או פלדה, כדאי לשאול רב.

מתי לשאול רב

• כשאינכם יודעים מה מנהג המשפחה.
• כשבני הזוג באים ממנהגים שונים.
• כשהפתח צר או עשוי מחומר שאי אפשר לקבוע בו כרגיל.