מה זו השי״ן של ארבעה ראשים בתפילין?

על בית תפילין של ראש בולטת שי״ן משני צדדיו. מימין המניח היא שי״ן רגילה, של שלושה ראשים, ומשמאלו שי״ן מיוחדת, של ארבעה ראשים. שתיהן הלכה למשה מסיני, והן חלק מגוף התפילין, לא קישוט.

בקצרה

• שתי שיני״ן על בית הראש: של שלושה ראשים מימין המניח, ושל ארבעה ראשים משמאלו.
• המקור: שי״ן של תפילין הלכה למשה מסיני (מנחות ל״ה ע״א).
• השי״ן נעשית מעור הבית עצמו; שי״ן מודבקת מקלף אחר פסולה.
• אם הוחלפו הצדדים, הרמ״א כותב שאינן נפסלות; אם שתיהן מאותו סוג, פסולות.
• שי״ן שנתקלקלה ואינה ניכרת צריך לתקן.

איפה בדיוק נמצאת כל שי״ן

בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן ל״ב, סעיף מ״ב) נפסק שעושים בעור הבתים של ראש שי״ן בולטת מקמטי העור, אחת מימינו ואחת משמאלו: של ימין המניח של שלושה ראשים, ושל שמאל המניח של ארבעה ראשים. כך כתב גם הרמב״ם (הלכות תפילין, פרק ג׳, הלכה ב׳).

ימין ושמאל נמדדים לפי מי שמניח את התפילין, לא לפי מי שעומד מולו. המשנה ברורה (ס״ק קצ״ד) מוסיף שגם באיטר יד אין שינוי בזה: הולכים אחר ימין ושמאל של כל אדם.

מה המקור

הלכה למשה מסיני היא הלכה שנמסרה בעל פה ואינה כתובה בתורה במפורש. בגמרא (מנחות ל״ה ע״א) אמר אביי: שי״ן של תפילין הלכה למשה מסיני. הרמב״ם (פרק ג׳, הלכה א׳) מונה את צורת השי״ן מימין ומשמאל בין שמונה ההלכות למשה מסיני שבמעשה התפילין, וכותב שכולן מעכבות.

הגמרא והשולחן ערוך אינם מפרטים טעם לכך שהשי״ן השמאלית היא בת ארבעה ראשים; הם מביאים את הדין כהלכה. המשנה ברורה (ס״ק קס״ו) כותב שהשי״ן רומזת לאחד משמות הקודש, ולכן גם עור הבתים צריך להיות מבהמה טהורה.

איך עושים את השי״ן

• מעור הבית: לפי השולחן ערוך השי״ן בולטת מקמטי העור עצמו. המשנה ברורה (ס״ק קצ״ב) כותב שאם עשה את השי״ן בקלף אחר והדביק אותה על הבית, התפילין פסולות.
• קימוט או דפוס: לפי המשנה ברורה (ס״ק קצ״ג), יש שקימטו את העור במלקט, ויש שעשו את השי״ן בעזרת דפוס. הוא מביא שיש מי שסברו שלכתחילה טוב להימנע מדפוס, ויש מי שראו בו הידור, ושבזמנו פשט המנהג לעשות בדפוס.
• צורת האות: לפי המשנה ברורה (ס״ק קצ״א), אין צורך שהשי״ן תהיה דווקא בכתב סת״ם ממש, ויש מקומות שבהם מהדרים לעשותה בכתב אשורית.
• עד התפר: החריץ של השי״ן, כלומר חודה התחתון, צריך להגיע עד מקום התפר (שולחן ערוך, סעיף מ״ג). בדיעבד המשנה ברורה (ס״ק קצ״ז) מכשיר גם אם לא הגיע, כל עוד צורת השי״ן ניכרת.

היודי״ן שבשי״ן

הרמ״א (סעיף מ״ג) כותב שהיו״ד שבשי״ן צריכה לגעת למטה בשולי השי״ן. המשנה ברורה (ס״ק קצ״ח) מביא שיש מהגדולים שחילקו בין השי״ן הימנית לשמאלית, וסברו שבשמאלית דווקא יש להקפיד שהיודי״ן לא יגעו בשוליים. המגן אברהם פסק שאין לחלק, ושגם בשמאלית כל היודי״ן צריכות לגעת, וכך כתבו אחרונים נוספים. לפי המשנה ברורה (ס״ק קצ״ט), בשי״ן השמאלית, אם יו״ד אחת נוגעת ואחת אינה נוגעת, התפילין פסולות.

מה פוסל ומה לא

המקורות: שולחן ערוך, סימן ל״ב, סעיף מ״ב ברמ״א, ומשנה ברורה שם, ס״ק קצ״ה וק״צ.

ממה להיזהר

• שחרות השי״ן: המשנה ברורה (ס״ק קפ״ג) מזכיר שלפעמים מרוב יושן נקלף השחור מן השי״ן, וכותב שיש לדקדק שתהיה שחורה.
• שי״ן שנשחקה: בתפילין ישנות כדאי לבקש מהבודק להתייחס גם לשיני״ן, ולא רק לפרשיות.