מה ההבדל בין הקשרים של תפילין?

לתפילין שני קשרים: הקשר של ראש, שנעשה כמין האות ד׳ ויושב מאחורי הראש, והקשר של יד, שנעשה כמין האות י׳ ויושב צמוד לבית. בקשר של ראש מקובלות שתי צורות עיקריות: ד׳ פשוטה, וד״ד, קשר שנראה כשתי דלתי״ן. ההבדל בין הצורות הוא עניין של מנהג, וכל משפחה וקהילה נוהגת לפי המסורת שלה.

בקצרה

• קשר של תפילין הוא הלכה למשה מסיני (מנחות ל״ה ע״ב).
• של ראש: כמין ד׳. של יד: כמין י׳ (שולחן ערוך, ל״ב, נ״ב).
• בקשר של ראש יש הנוהגים בד׳ פשוטה ויש הנוהגים בד״ד.
• הקשר של ראש יושב באמצע העורף, למעלה; היו״ד של יד פונה לצד הלב.
• את צורת הקשר אומרים לסופר או לעושה הבתים כבר בהזמנה.

מה המקור

הלכה למשה מסיני היא הלכה שנמסרה בעל פה ואינה כתובה בתורה במפורש. בגמרא (מנחות ל״ה ע״ב) נאמר: קשר של תפילין הלכה למשה מסיני. עוד נאמר שם שהקשר צריך להיות למעלה ולא למטה, וכלפי פנים ולא לאחור.

הרמב״ם (הלכות תפילין, פרק ג׳, הלכה א׳) מונה את הקשר בין שמונה ההלכות למשה מסיני שבמעשה התפילין: שיהיה הקשר שלהן קשר ידוע כצורת דל״ת. בהלכה י״ג שם הוא מוסיף שבשל ראש קושר קשר מרובע כמין דל״ת, ובשל יד כמין יו״ד, וכותב שאת הקשר הזה צריך כל תלמיד חכם ללמוד, ואי אפשר להודיע את צורתו בכתב אלא בראיית העין.

הקשר של ראש: ד׳ או ד״ד

בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן ל״ב, סעיף נ״ב) נפסק שמכניסים את הרצועה למעברתא ועושים קשר כמין דל״ת בשל ראש. המעברתא היא החלק שבבסיס הבית שדרכו עוברת הרצועה.

המשנה ברורה (שם, ס״ק רל״ג) מביא את שתי הצורות:

• ד׳ פשוטה: קשר שצורתו כאות ד׳ אחת.
• ד״ד: יש שעושים קשר כמין מ״ם סתומה, שנראה כשתי דלתי״ן משני צדדיו, רגלו של זה בצד ראשו של זה.

המשנה ברורה מפנה שם לספר תפארת אריה, שהביא את דברי התשובה מאהבה והסכים עמם, שהעושים קשר של ד׳ מכוונים יותר לדינא. בפועל שתי הצורות נפוצות, וכל אחת מהן נשמרת במסורות של קהילות שונות. איננו מכריעים בין המנהגים: הבחירה היא לפי מנהג המשפחה והקהילה, ובספק שואלים רב.

עוד הלכות בקשר של ראש

• לשמה ולא קטן מדי: לפי המשנה ברורה (ס״ק רל״ב), בשם הפרי מגדים, נראה שצריך לעשות את הקשר לשמה, ולא לעשותו קטן.
• שלא יישמט: לפי המשנה ברורה (ס״ק רל״ג), אין לעשות קשר שעשוי לזוז הנה והנה.
• המקום: לפי השולחן ערוך (סימן כ״ז, סעיף י׳), הקשר צריך להיות מאחורי הראש, למעלה בעורף ובאמצעו, ולא נוטה לצד. הצד שבו הקשר נראה כמין ד׳ צריך לפנות החוצה.
• ההיקף: המשנה ברורה (סימן כ״ז, ס״ק ל״ה) מזהיר שהרצועה המקיפה את הראש תהיה מהודקת ולא גדולה מהיקף הראש, כדי שהבית והקשר לא יזוזו ממקומם.

הקשר של יד: י׳

בשל יד עושים קשר כמין יו״ד (שולחן ערוך, סימן ל״ב, סעיף נ״ב). בשולחן ערוך (סימן כ״ז, סעיף ב׳) מובא שהמנהג הנכון הוא שהיו״ד של הקשר תהיה לצד הלב, ושיש להיזהר שלא תזוז מן הבית.

לאיטר יד הקשר מותאם לצד השני, ולכן חשוב לומר זאת לעושה הבתים מראש. גם כיוון כריכת הרצועה על הזרוע שונה בין עדות ומנהגים, אף שהקשר עצמו בצורת י׳ אצל כולם.

למה צורת הקשר חשובה

לפי השולחן ערוך (סימן ל״ב, סעיף נ״ב), הקשרים, יחד עם השי״ן שעל בית הראש, משלימים את אותיותיו של אחד משמות הקודש. הרמ״א מוסיף שם שעושים את הקשרים רק אחרי שנעשתה השי״ן: קודם הד׳ ואחר כך הי׳, כסדר האותיות.

ממה להיזהר

• קשר שנפתח: לפי המשנה ברורה (ס״ק רל״ה), אם הותר הקשר של ראש, מתקנים אותו בלבד ואין צורך להתיר את של יד.
• לשנות קשר לבד: שינוי צורת הקשר או התאמת הגודל עדיף שייעשו בידי סופר, עושה בתים או בודק.
• להזמין בלי לומר את המנהג: קשר שאינו לפי מנהגכם יצריך תיקון אחר כך.