מה ההבדל בין תפילין של יד לתפילין של ראש?

בשתיהן יש אותן ארבע פרשיות מן התורה, אבל הן בנויות אחרת. בתפילין של ראש כל פרשה כתובה על קלף נפרד ומונחת בתא משלה, ובית הראש מחולק לארבעה תאים ונושא שי״ן בולטת. בתפילין של יד כל ארבע הפרשיות כתובות על קלף אחד ומונחות בבית אחד, בלי שי״ן. גם הקשר, מקום ההנחה וסדר ההנחה שונים.

בקצרה

• של ראש: ארבעה קלפים בארבעה תאים. של יד: קלף אחד בבית אחד.
• שי״ן בולטת יש רק על בית הראש, משני צדדיו.
• הקשר של ראש בצורת ד׳, הקשר של יד בצורת י׳.
• מניחים קודם של יד ואחר כך של ראש; חולצים קודם של ראש.
• של יד על הזרוע השמאלית, כנגד הלב; של ראש מעל המצח, במקום צמיחת השיער.

ההבדלים בטבלה

הפרשיות והבית

הפרשיות הן ארבעה קטעים מן התורה: קדש, והיה כי יביאך, שמע ו־והיה אם שמוע. בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן ל״ב, סעיף ב׳) נפסק: בשל ראש כותב כל אחת בקלף לבדה, ובשל יד כותב את כולן בקלף אחד. המקור בגמרא (מנחות ל״ד ע״ב), שם נלמד גם שבשל ראש הפרשיות מונחות בארבעה בתים בעור אחד.

לגבי הבית, בשולחן ערוך (שם, סעיף ל״ח) נפסק: ארבעה בתים מעור אחד לשל ראש, ובית אחד לשל יד. התיתורא, הבסיס המרובע, והמעברתא, החלק שדרכו עוברת הרצועה, קיימות בשתיהן (שם, סעיף מ״ד).

מה קורה כשבשל יד נכתבו ארבעה קלפים

לפי השולחן ערוך (שם, סעיף מ״ז), אם פרשיות של יד נכתבו על ארבעה קלפים והוכנסו לבית אחד, יצא. הרמ״א מוסיף שהמנהג להדביק אותן זו לזו, שיהיו כקלף אחד.

השי״ן והקשר

על בית הראש בולטת שי״ן משני צדדיו: מימין המניח שי״ן של שלושה ראשים, ומשמאלו שי״ן של ארבעה ראשים. זו הלכה למשה מסיני, כלומר הלכה שנמסרה בעל פה (שולחן ערוך, סימן ל״ב, סעיף מ״ב). על בית היד אין שי״ן.

הקשר של ראש נעשה כמין ד׳, והקשר של יד כמין י׳ (שם, סעיף נ״ב). יחד עם השי״ן, הקשרים משלימים את אותיותיו של אחד משמות הקודש. הרחבה בשאלה מה ההבדל בין הקשרים של תפילין?

מקום ההנחה

• של יד: בשולחן ערוך (סימן כ״ז, סעיף א׳) נפסק שמניחים אותה בזרוע שמאל, על הבשר התופח שבין המרפק לבית השחי, הנקרא קיבורת, ומטים אותה מעט לצד הגוף, כך שכשמורידים את הזרוע היא כנגד הלב. איטר יד מניח לפי הדינים שבסעיף ו׳ שם; בשאלה כזו פנו לרב.
• של ראש: מתחילת עיקרי השיער שמעל המצח ועד המקום שבו מוחו של תינוק רך (שם, סעיף ט׳). המשנה ברורה (שם, ס״ק ל״ג) מזהיר במיוחד שלא להניח אותן על המצח עצמו.

סדר ההנחה והברכות

• מניחים קודם של יד: בשולחן ערוך (סימן כ״ה, סעיף ה׳) נפסק שמניחים של יד תחילה ומברכים ברכת להניח תפילין, ואחר כך של ראש.
• הברכות: לפי השולחן ערוך מברכים ברכה אחת לשתיהן. הרמ״א מביא שיש אומרים לברך על של ראש גם ברכת על מצוות תפילין, וכתב שכך פשט המנהג בבני אשכנז. כל עדה נוהגת לפי מנהגה.
• חולצים קודם של ראש: כך נפסק בשולחן ערוך (סימן כ״ח, סעיף ב׳), ומובא שם הטעם: כל זמן שתפילין של ראש מונחות, יהיו מונחות שתיהן.

קדושה שונה

לפי הגמרא (מנחות ל״ד ע״ב) והרמב״ם (הלכות תפילין, פרק ג׳, הלכה י״ז), מתפילין של יד מותר לעשות של ראש, אבל של ראש שכבר הונחה אין עושים של יד, משום שאין מורידים מקדושה חמורה לקדושה קלה. לפי הרמב״ם שם, גם רצועה של ראש שכבר הונחה אין מעבירים לשל יד.

מתי לשאול רב

איטר יד, פצע במקום ההנחה, או ספק לגבי הנוסח והברכות — כל אלה שאלות שכדאי להציג לרב.