מה הם התגין שעל האותיות?

תגין (ביחיד: תג) הם קווים דקים וזקופים, דמויי כתר, שהסופר מוסיף מעל אותיות מסוימות. על שבע האותיות שעטנ״ז ג״ץ — ש, ע, ט, נ, ז, ג, צ — עושים שלושה תגין לכל אות. לפי השולחן ערוך, אם הסופר לא עשה אותם, הכתב אינו נפסל. אבל יש פוסקים שמחמירים, ולכן המשנה ברורה ממליץ לתקן תגין חסרים.

בקצרה

• תגין הם ״כתרים״ דקים מעל אותיות.
• על שעטנ״ז ג״ץ שלושה תגין לכל אות (מנחות כ״ט ע״ב).
• סופרים נוהגים לתייג גם אותיות נוספות.
• לפי השולחן ערוך חסרון תגין אינו פוסל.
• יש פוסקים שפוסלים, ולכן נכון לתקן; התיקון אפשרי גם בתפילין ובמזוזה.

המקור בגמרא

בגמרא (מנחות כ״ט ע״ב) אמר רבא: ״שבעה אותיות צריכות שלשה זיונין, ואלו הן: שעטנ״ז ג״ץ״. זיונין הם התגין. הרמב״ם מתאר אותם ״כמו זיינין זקופות״, כלומר כמו אות ז׳ קטנה וזקופה (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ב׳, הלכה ח׳).

באותו עמוד מופיעה האגדה הידועה: בשעה שעלה משה למרום, מצא שקושרים כתרים לאותיות. כששאל על כך, נאמר לו שעתיד לקום אדם בשם עקיבא בן יוסף, שידרוש ״על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות״. האגדה ממחישה כמה חשיבות יש לפרטים הקטנים ביותר של הכתב.

איך הם נראים

המשנה ברורה (סימן ל״ו, ס״ק י״ב) מתאר אותם כשלושה תגין קטנים ודקים ״כחוט השערה״, זקופים על האות. יש אומרים שאחד מימין, אחד משמאל ואחד מלמעלה, ויש אומרים ששלושתם מלמעלה, ״וכן נוהגין״. כל תג הוא כמו קו דק, וטוב יותר לעשותו בצורת ז׳ קטנה ודקה מאוד.

עוד הוא מוסיף שהדין כולל גם את צד״י כפופה ונו״ן פשוטה (שם, ס״ק י״ג), כלומר את האותיות האלה גם בצורתן הרגילה וגם בצורתן הסופית.

אותיות נוספות

השולחן ערוך כותב ש״הסופרים נהגו לתייג אותיות אחרות״ (אורח חיים, סימן ל״ו, סעיף ג׳). הרמב״ם מפרט אילו אותיות בפרשיות התפילין מתויגות כמו בספר תורה: שש עשרה אותיות בסך הכול (שם, הלכות ח׳–ט׳). המשנה ברורה מזהיר שבתגין האלה צריך להיזהר מאוד, בעיקר על ו׳ ועל י׳, כי בקלות ישתנה בגללם צורת האות (סימן ל״ו, ס״ק י״ד).

האם חסרון תגין פוסל

השולחן ערוך פוסק: ״צריך לתייג שעטנ״ז ג״ץ... ואם לא תייג, אפילו שעטנ״ז ג״ץ לא פסל״ (אורח חיים, סימן ל״ו, סעיף ג׳). גם הרמב״ם כותב לגבי תפילין: ״ואם לא עשה התגין או הוסיף וגרע בהן לא פסל״ (פרק ב׳, הלכה ט׳). המשנה ברורה מסכם שזו דרישה לכתחילה, ובדיעבד הכתב כשר לרוב הפוסקים (סימן ל״ב, ס״ק ט״ז).

מנגד, המשנה ברורה מביא שהב״ח פוסל כשחסרים תגין, ושהגר״א מביא פוסקים רבים שמחמירים בזה. לכן, לדבריו, ״מהנכון מאוד לחוש לזה ולתקנם אח״כ״ (סימן ל״ו, ס״ק ט״ו). הוא מוסיף שהתיקון מועיל גם בתפילין ובמזוזה, ואין בו בעיה של כתיבה שלא כסדרן (שלא לפי הסדר), משום שגם בלי התגין צורת האות קיימת.

במזוזה ובספר תורה

במזוזה נפסק שדינה לעניין התגין של שעטנ״ז ג״ץ כמו בספר תורה (יורה דעה, סימן רפ״ח, סעיף ז׳). לגבי ספר תורה מפנה השולחן ערוך להלכות תפילין, סימנים ל״ב ול״ו (יורה דעה, סימן רע״ד, סעיף ו׳).

מה זה אומר לקונה

תגין מלאים ומסודרים הם חלק ממה שנחשב להידור, כלומר הקפדה מעבר לרף ההלכתי המחייב. כשאתם בוחנים דוגמת כתב, שימו לב אם התגין דקים, ברורים ואחידים. אם בבדיקה נמצאו תגין חסרים, סופר מוסמך יכול בדרך כלל להשלים אותם. בשאלה הלכתית על פריט מסוים — שאלו רב.