התשובה בקצרה
שרטוט הוא חריטת קווים דקים וחסרי צבע בקלף, שלאורכם כותבים. בספר תורה ובמזוזה הוא מעכב, ומגילה צריכה שרטוט כספר תורה; בתפילין מעיקר הדין אינו מעכב, אבל המנהג לשרטט.
שרטוט הוא חריטת קווים דקים בקלף, בלי צבע, שלאורכם הסופר כותב את השורות. זו הסיבה שהקלף נראה ״מסורגל״. בספר תורה ובמזוזה השרטוט מעכב: אם נכתבו בלי שרטוט, הם פסולים. גם מגילת אסתר צריכה שרטוט ״כתורה עצמה״. בתפילין מעיקר הדין השרטוט אינו מעכב, אבל המנהג הוא לשרטט גם בהן.
בקצרה
- שרטוט הוא קווים חרוטים בקלף, בלי צבע, שלאורכם כותבים.
- ספר תורה ומזוזה שנכתבו בלי שרטוט פסולים.
- מגילת אסתר צריכה שרטוט כמו ספר תורה.
- תפילין: מעיקר הדין די בשרטוט השורה העליונה, ונוהגים לשרטט סביב.
- אין משרטטים בעופרת או בחומר שצובע.
מה זה שרטוט
המילה שרטוט באה מלשון שריטה. בקסת הסופר, ספר יסוד בהלכות סת״ם, נכתב שמשרטטים ״בדבר שהוא חורץ ועושה שריטה״, ולא בעופרת או בחומר אחר שצובע (סימן ג׳, סעיף ה׳). כך נפסק גם בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן רע״א, סעיף ה׳; אורח חיים, סימן ל״ב, סעיף ו׳).
המשנה ברורה מוסיף שגם בדיו או בצבע אדום אין לשרטט, אפילו בין השורות. הוא מציין שזה לכתחילה, ושבדיעבד יש בשאלה הזו דעות (סימן ל״ב, ס״ק כ״ב).
לפי קסת הסופר, אם גרד הסופר מילים ונמחק במקומן השרטוט, הוא משרטט שוב באותו מקום. עוד כתוב שם שיש להקפיד לשרטט לשמה.
מאיפה זה בא
המקור בגמרא (מנחות ל״ב ע״ב): ״כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה״, ויש שם מי שאומר ש״שרטוט של מזוזה הלכה למשה מסיני״, כלומר הלכה שנמסרה בעל פה. הגמרא מסכמת: ״תפילין לא בעי שרטוט, ומזוזה בעיא שירטוט״.
הרמב״ם (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק א׳, הלכה י״ב) פוסק שהלכה למשה מסיני שאין כותבים ספר תורה ומזוזה אלא בשרטוט, ושתפילין אינן צריכות שרטוט ״לפי שהן מחופין״, כלומר מכוסות בתוך הבתים.
לגבי מגילת אסתר נאמר בגמרא (מגילה ט״ז ע״ב) שהיא ״צריכה שרטוט כאמיתה של תורה״, כמו ספר תורה, וכך נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן תרצ״א, סעיף א׳).
ספר תורה ומזוזה מול תפילין
| פריט | שרטוט | מקור |
|---|---|---|
| ספר תורה | חובה; בלעדיו פסול | יורה דעה, סימן רע״א, סעיף ה׳ |
| מזוזה | חובה; בלעדיו פסולה | יורה דעה, סימן רפ״ח, סעיף ח׳ |
| מגילת אסתר | צריכה שרטוט כספר תורה | מגילה ט״ז ע״ב |
| תפילין | מעיקר הדין רק שורה עליונה; נוהגים לשרטט סביב | אורח חיים, סימן ל״ב, סעיף ו׳ |
מה הדין בתפילין
השולחן ערוך (אורח חיים, סימן ל״ב, סעיף ו׳) כותב שבתפילין אין צריך לשרטט אלא את השורה העליונה, ומי שאינו יודע לכתוב ישר בלי שרטוט — ישרטט את כל השורות. הרמ״א מוסיף: ״וי״א שצריך לשרטט תמיד למעלה ולמטה ומן הצדדים אע״פ שיודע לכתוב בלא שרטוט, וכן נוהגין״.
המשנה ברורה (שם, ס״ק כ׳) מסביר למה בכל זאת משרטטים לפחות שורה אחת בתפילין. בתפילין אין הלכה למשה מסיני לשרטט כמו במזוזה, אבל אסור לכתוב שלוש מילים מפסוק בלי שרטוט. השורה העליונה מספיקה, כי אחריה רוב האנשים יודעים להמשיך ישר.
למה זה חשוב לקונה
במזוזה ובספר תורה, שרטוט חסר אינו עניין של יופי אלא של כשרות. השרטוט דק ואינו צבוע, ולכן לא תמיד קל להבחין בו. מגיה, כלומר בודק שעובר על הכתב אחרי הסופר, יודע לזהות אותו.
השרטוט גם עוזר לכתב להיות ישר ומסודר, וזה אחד הסימנים לכתיבה טובה. כשאתם בוחנים דוגמת כתב, שימו לב אם השורות ישרות ואם הריווח בין האותיות אחיד.
מתי לשאול רב
אם קיבלתם מזוזה ואינכם בטוחים שהיא משורטטת, או שיש בה קווים צבועים, הראו אותה למגיה. בשאלה אם לקבוע אותה — שאלו רב.
מקורות
- 1תלמוד בבלי, מנחות ל״ב ע״ב
- 2תלמוד בבלי, מגילה ט״ז ע״ב
- 3רמב״ם, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק א׳, הלכה י״ב
- 4שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רע״א, סעיף ה׳ וסימן רפ״ח, סעיף ח׳
- 5שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ל״ב, סעיף ו׳ ומשנה ברורה שם, ס״ק כ׳
התשובה מציגה את ההלכה כפי שהיא כתובה במקורות ואת המנהגים המקובלים, ואינה פסיקת הלכה. בשאלה מעשית שנוגעת לכם — שאלו רב. הפורטל הוא פלטפורמה ואינו כותב, מוכר או בודק סת״ם בעצמו.