התשובה בקצרה
מרימים אותן מיד ובודקים שהבתים לא נפגעו. יש מנהג להתענות כשתפילין נופלות בלי כיסן, ויש שנהגו לתת צדקה; זה מנהג ולא דין מפורש בשולחן ערוך, ובשאלה מעשית שואלים רב.
כשתפילין נופלות, מרימים אותן מיד ובודקים שהבתים לא נקרעו, לא נמעכו ולא נפתחו. מעבר לכך, יש מנהג להתענות כשתפילין נופלות על הארץ בלי כיסן, ויש פוסקים שהקלו לתת צדקה במקום תענית במצבים מסוימים. זה מנהג שמובא באחרונים, לא דין מפורש בשולחן ערוך, ולכן בשאלה מה לעשות בפועל פונים לרב.
בקצרה
- מרימים מיד ובודקים מבחוץ את הבתים, את התפרים ואת הרצועות.
- המשנה ברורה מביא שנוהגים להתענות כשתפילין נופלות מן היד בלי כיסן.
- כשנפלו בתוך הכיס, יש שכתבו שנותנים פרוטה לצדקה.
- יש פוסקים שהקלו לתת צדקה במקום תענית למי שהתענית קשה לו.
- כשהבית נקרע בודקים מיד; אחרי נפילה רבים נוהגים לבדוק בכל מקרה.
מה עושים מיד
- מרימים את התפילין מן הרצפה בלי לחכות.
- בודקים את הבתים מבחוץ: האם הבית נקרע, נמעך או נפתח, האם פינה נשברה, והאם התפרים שלמים.
- בודקים את השי״ן ואת הריבוע: האם השי״ן עדיין ניכרת, והאם צורת הבית השתנתה.
- מחזירים לכיס ולתיק, עם מגיני הבתים.
אם נראית פגיעה בבית, פנו לבודק תפילין. לפי המשנה ברורה (סימן ל״ט, ס״ק כ״ו), כשחיפוי הבתים נקרע צריך לבדוק מיד. במדריך בדיקת תפילין נכתב שהנפילה עצמה אינה נזכרת במשנה ברורה כסיבה לבדיקה, אבל רבים נוהגים לבדוק אחרי נפילה בכל מקרה.
המנהג להתענות: מה כתוב במקורות
המשנה ברורה והמגן אברהם
המשנה ברורה (סימן מ׳, ס״ק ג׳) כותב: נוהגים העולם להתענות כשנופלות תפילין מידו על הארץ בלי כיסן. הוא מוסיף בשם האליה רבה שאפילו אם נפלו בתוך כיסן, ייתן פרוטה לצדקה.
המגן אברהם (סימן מ״ד, ס״ק ה׳) כותב שבספר משפטי שמואל יש קצת סמך למה שנהגו העולם להתענות כשנפלו תפילין על הארץ, ומבאר שמדובר כשנפלו בלי כיסן. כלומר, גם בעיני הפוסקים שהביאו אותו, זה מנהג שיש לו סמך, ולא דין מפורש בשולחן ערוך.
פרטים נוספים בכף החיים
כף החיים (סימן מ׳, ס״ק ה׳–ח׳) מרכז דעות רבות בעניין. בין הדברים שהוא מביא:
- נפלו בתוך הכיס: מהר״י ברונא כותב שרבותיו החמירו להתענות גם בזה, והוא עצמו הקל לתת פרוטה לצדקה.
- נפלה רק הרצועה: לפי אותו מקור, ברצועות לבדן אין קפידא.
- מי שהתענית קשה לו: בשם החיד״א, מי שחלש וקשה לו להתענות, או תלמיד חכם שהתענית תמעט את לימודו, ייתן צדקה.
- מי שראה את הנפילה: לפי החיד״א, מי שרק ראה שתפילין נפלו אינו חייב להתענות.
- גובה הנפילה: כף החיים דוחה את הסברה הרווחת שהמנהג חל רק בנפילה מגובה עשרה טפחים. לדעתו שלו, בנפילה מפחות משלושה טפחים אין צורך בתענית, ונותנים צדקה.
| מה נפל | מה מובא באחרונים |
|---|---|
| התפילין בלי כיסן, מן היד | מנהג להתענות (משנה ברורה מ׳, ג׳) |
| התפילין בתוך הכיס | פרוטה לצדקה (משנה ברורה שם, בשם האליה רבה) |
| רצועה בלבד | אין קפידא (כף החיים מ׳, ה׳) |
המנהג בפועל
יש הנוהגים להתענות, ויש הנוהגים לתת צדקה. גם בשאלות איך מתענים, באיזה יום, וכמה צדקה נותנים, יש הבדלים בין פוסקים ומנהגים. לכן אל תסיקו מסקנה לבד מהטבלה: ספרו לרב בדיוק מה קרה, והוא יכריע.
איך מקטינים את הסיכון
- מוציאים ומחזירים לכיס מעל שולחן או משטח, כשהדבר אפשרי, ולא באוויר מעל רצפה קשה.
- מחזירים מיד לכיס בסיום, ולא משאירים תפילין חשופות על שולחן או ספסל.
- לא תולים: בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן מ׳, סעיף א׳) נפסק שאסור לתלות תפילין בבתים או ברצועות, אבל מותר לתלותן בכיסן.
מתי לשאול רב
בכל מקרה של נפילה שאינכם בטוחים איך לנהוג בה: אם להתענות, אם לתת צדקה במקום תענית, ומה לעשות כשהבית נפגע ואין לכם זוג אחר.
מקורות
- 1משנה ברורה, סימן מ׳, ס״ק ג׳
- 2מגן אברהם, סימן מ״ד, ס״ק ה׳
- 3כף החיים, סימן מ׳, ס״ק ה׳–ח׳
- 4משנה ברורה, סימן ל״ט, ס״ק כ״ו
התשובה מציגה את ההלכה כפי שהיא כתובה במקורות ואת המנהגים המקובלים, ואינה פסיקת הלכה. בשאלה מעשית שנוגעת לכם — שאלו רב. הפורטל הוא פלטפורמה ואינו כותב, מוכר או בודק סת״ם בעצמו.