התשובה בקצרה
נפסק בשולחן ערוך שמזוזה של יחיד נבדקת פעמיים בשבע שנים, ושל רבים פעמיים ביובל. יש נוהגים לבדוק גם בחודש אלול, ובמקום לח יש שבודקים כל שנה.
נפסק בשולחן ערוך: "מזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבע שנים ושל רבים פעמים ביובל". כלומר, מזוזה של בית פרטי נבדקת בממוצע פעם בשלוש וחצי שנים, ומזוזה של מקום ציבורי פעמיים בחמישים שנה. יש נוהגים לבדוק את המזוזות גם בחודש אלול, ובמקום לח יש שבודקים לפחות פעם בשנה.
בקצרה
- בית פרטי: פעמיים בשבע שנים (שולחן ערוך, יורה דעה רצ״א, א׳).
- מקום של רבים, כמו שערי עיר: פעמיים ביובל, כלומר פעמיים בחמישים שנה.
- הבדיקה נועדה לגלות אות שנמחקה, נסדקה או נרקבה.
- יש נוהגים לבדוק מזוזות ותפילין בחודש אלול.
- בודקים את כל המזוזות, גם אם כמה מהן נמצאו כשרות.
מה כתוב במקורות
ההלכה מופיעה בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן רצ״א, סעיף א׳). שבע שנים הן מחזור השמיטה, ויובל הוא חמישים שנה. ערוך השולחן (רצ״א, א׳) מסביר את החשבון: פעמיים בשמיטה, "והיינו פעם לשלוש שנים וחצי".
למה בודקים
הרמב״ם (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ה׳, הלכה ט׳) מנמק: "שמא נקרעה ממנה אות אחת או נמחקה מפני שהיא קבועה בכתלים מרקבת". מזוזה עומדת שנים בפתח, חשופה לשינויי טמפרטורה, ללחות ולשמש. דיו נסדק ומתקלף, וקלף נפגע מרטיבות. מזוזה שהייתה כשרה ביום הקביעה יכולה להיפסל עם הזמן בלי שאיש ירגיש.
ומה עם "של רבים"?
הש״ך (רצ״א, ס״ק א׳) מסביר שבדבר שהוא של רבים "אין להטריח עליהם הרבה", כדי שלא יאמר כל אחד שחברו יעשה זאת. ערוך השולחן (שם) מביא בשם רש״י שמדובר בשערי חצרות, מדינות ועיירות, ובשם הב״ח שבית מגורים נחשב של יחיד גם כשגרים בו רבים.
מנהג הבדיקה באלול
במטה אפרים (סימן תקפ״א, סעיף י׳) נכתב על חודש אלול: "ויש אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצוה להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם", והוא מוסיף: "והוא מנהג טוב". זה מנהג ולא חובה מעיקר הדין. מי שבודק באלול מקיים בדרך כלל גם את הבדיקה פעמיים בשבע שנים.
מתי לבדוק לעתים קרובות יותר
ערוך השולחן (רצ״א, א׳) כותב שבמקום שעלול להירקב, "כגון שיש שם לחלוחית", יש לבדוק "לכל הפחות פעם בשנה", ומוסיף: "וכן אני נוהג". מצבים נפוצים שבהם כדאי לשקול בדיקה מוקדמת:
- פתח חיצוני שחשוף לגשם או לשמש ישירה.
- רטיבות או הצפה בבית.
- מזוזה שהוסרה לשיפוץ או לצביעה.
- דירה שנקנתה או נשכרה עם מזוזות קיימות.
כמה דברים שכדאי לדעת
- בודקים את כולן. בפתחי תשובה (רצ״א, ס״ק א׳) מובא בשם ברכי יוסף שמי שבדק שלוש מזוזות ומצא אותן כשרות צריך לבדוק גם את השאר, "דלא כל המקומות שוות".
- לא מוסיפים מזוזה במקום לבדוק. בפתחי תשובה (שם, ס״ק ב׳) מובא שמי שקשה לו להוציא את המזוזה ורוצה להוסיף מזוזה נוספת לצדה, אסור לו משום בל תוסיף, האיסור להוסיף על מצוות התורה. שם גם נאמר להיזהר בשעת ההוצאה שלא לפסול את המזוזה.
- מי בודק. בפתחי תשובה (שם, ס״ק ג׳) מובא בשם החתם סופר שהבדיקה מחייבת לפתוח את המזוזה ולעיין בכל אות, שמא נרקבה. לדבריו בדיקה כזו אינה צריכה דווקא מומחה, וכל אדם יכול לבצע אותה. בפועל רבים מוסרים את המזוזות למגיה, בודק מוסמך שמכיר את דיני צורות האותיות. אפשר להוסיף גם בדיקת מחשב, שמאתרת אותיות חסרות או מיותרות, אבל אינה מחליפה בדיקה של עין אנושית.
- רושמים תאריכים. רשימה פשוטה של תאריך קביעה ובדיקה לכל פתח חוסכת ניחושים.
מקורות
- 1שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רצ״א, סעיף א׳
- 2ש״ך, יורה דעה, סימן רצ״א, ס״ק א׳
- 3פתחי תשובה, יורה דעה, סימן רצ״א, ס״ק א׳–ג׳
- 4ערוך השולחן, יורה דעה, סימן רצ״א, סעיף א׳
- 5מטה אפרים, סימן תקפ״א, סעיף י׳
התשובה מציגה את ההלכה כפי שהיא כתובה במקורות ואת המנהגים המקובלים, ואינה פסיקת הלכה. בשאלה מעשית שנוגעת לכם — שאלו רב. הפורטל הוא פלטפורמה ואינו כותב, מוכר או בודק סת״ם בעצמו.