התשובה בקצרה
השולחן ערוך מונה שערי חצרות ומחסנים בין המקומות החייבים במזוזה, ופוטר מרפסת ואכסדרה, שלדברי הרמב״ם אינן עשויות לדירה. הרמב״ם פוטר מחסנים. בכל מקרה ממשי המבנה קובע, ולכן שואלים רב.
השולחן ערוך מונה את שערי החצרות ואת המחסנים בין המקומות החייבים במזוזה, ופוטר מרפסת ואכסדרה, שלדברי הרמב״ם אינן עשויות לדירה. הרמב״ם, לעומתו, פוטר מחסנים. בפועל, שער, מרפסת ומחסן בבית של ימינו יכולים להיות בנויים בצורות שונות מאוד, ולכן התשובה תלויה במבנה המסוים. העמוד מסביר את העקרונות. את ההכרעה למקרה שלכם נותן רב.
בקצרה
- שער חצר: חייב לפי השולחן ערוך, כשיש לו צורת פתח (רפ״ו, א׳).
- מחסן: חייב לפי השולחן ערוך, ופטור לפי הרמב״ם.
- מרפסת ואכסדרה: פטורות במקורות, אבל מרפסת בבית מודרני אינה תמיד אותו דבר.
- בכל מקום צריך שתי מזוזות ומשקוף, תקרה ושטח מספיק.
- בכל מקרה ממשי מראים לרב את המבנה ושואלים.
שער החצר או הגינה
השולחן ערוך (יורה דעה, סימן רפ״ו, סעיף א׳) פותח: "אלו המקומות שחייבים במזוזה אחד שערי בתים ושערי חצרות מדינות ועיירות". הרמב״ם (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ו׳, הלכה ח׳) מסביר ששערי החצרות חייבים "שהרי הבתים החייבים במזוזה פתוחין לתוכן". כלומר, השער חייב כי הוא הדרך אל הבית.
שני תנאים חשובים:
- צורת פתח. "אין הפתח חייב במזוזה אלא אם כן יש לו שתי מזוזות ומשקוף" (רפ״ז, א׳). שערי גינה רבים בנויים ככנף בין שני עמודים בלי קורה עליונה, ועל שער כזה צריך לשאול.
- בית שער. מבנה כניסה שפתוח גם לבית וגם לחצר או לגינה חייב בשתי מזוזות, אחת בכל פתח (רפ״ו, ח׳–ט׳).
בבניין משותף הרמ״א (רפ״ו, א׳) מסייג שבית של יהודי ושל מי שאינו יהודי פטור. בלובי, בחדר המדרגות ובשער הבניין הפרטים מורכבים, וכדאי לשאול רב יחד עם ועד הבית.
המרפסת
מה פוטרים המקורות
השולחן ערוך פוטר אכסדרה, "המקום שיש לו ג׳ כתלים ותקרה" גם אם יש בצד הרביעי שני עמודים. אבל אם יש מחיצה גם בצד הרביעי, אפילו נמוכה או עשויה חלונות, היא חייבת (רפ״ו, ו׳). הוא פוטר גם "מרפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות" (רפ״ו, ז׳), ומוסיף: "ואם בית פתוח לאחד מאלו חייבים".
למה זה לא פשוט היום
המרפסת שהשולחן ערוך פוטר היא מעבר שעולים בו לקומות העליונות, ולא בהכרח מה שאנחנו מכנים היום מרפסת. מרפסת בדירה יכולה להיות פתוחה או סגורה, מקורה או חשופה, משמשת לישיבה או לכביסה. כל אחד מהפרטים האלה משנה את הדיון: האם יש מחיצות, האם יש תקרה, ולאיזה כיוון נחשבת הכניסה. לכן על הפתח שבין הדירה למרפסת אין תשובה אחת. מרפסת שנסגרה והפכה לחלק מהדירה נבחנת כחדר.
המחסן
כאן יש מחלוקת מפורשת:
| השיטה | מה כתוב |
|---|---|
| השולחן ערוך (רפ״ו, א׳–ב׳) | "אוצרות יין ושמן" ו"בית התבן בית העצים" חייבים |
| הרמב״ם (פרק ו׳, הלכה ז׳) | "בית התבן... בית העצים בית אוצרות פטורין", כי "ביתך" הוא בית המיוחד לך |
גם לפי השולחן ערוך, מחסן חייב רק כשמתקיימים התנאים הרגילים: ארבע על ארבע אמות (רפ״ו, י״ג), תקרה (רפ״ו, י״ד) ופתח עם שתי מזוזות ומשקוף. מחסן קטן, ארון אחסון או מחסן בלי צורת פתח יכולים להיות פטורים מסיבות אחרות. על מחסן בחניון הבניין, מחסן בחצר או חדר שירות, הציגו לרב את המידות ואת השימוש.
שאלות לפני שפונים לרב
כדי לקבל תשובה מדויקת, הכינו:
- תמונה של הפתח, כולל העמודים והקורה העליונה.
- מידות החדר או השטח שהפתח מוביל אליו.
- האם יש תקרה, ואם כן, על איזה חלק.
- למה המקום משמש בפועל.
- מי הבעלים, ובבניין משותף, מי עוד משתמש בו.
מקורות
- 1שולחן ערוך ורמ״א, יורה דעה, סימן רפ״ו, סעיפים א׳–ב׳
- 2שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רפ״ו, סעיפים ו׳–ט׳
- 3רמב״ם, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ו׳, הלכות ז׳–ח׳
- 4שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רפ״ז, סעיף א׳
התשובה מציגה את ההלכה כפי שהיא כתובה במקורות ואת המנהגים המקובלים, ואינה פסיקת הלכה. בשאלה מעשית שנוגעת לכם — שאלו רב. הפורטל הוא פלטפורמה ואינו כותב, מוכר או בודק סת״ם בעצמו.