דילוג לתוכן הראשי
פורטל הסת״םמוצאים סופר. מחליטים מתוך ידע.
ספר תורה

כמה אותיות, עמודות ושורות יש בספר תורה?

  • 4 דקות קריאה
  • 5 מקורות
  • עודכן

התשובה בקצרה

לפי הספירה המקובלת יש בספר תורה 304,805 אותיות. בתבנית הנפוצה כיום יש 245 עמודות של 42 שורות, אבל זה מנהג סופרים ולא דין: ספר בחלוקה אחרת כשר.

לפי הספירה המקובלת כיום יש בספר תורה 304,805 אותיות. מספר העמודות והשורות, לעומת זאת, אינו קבוע בהלכה. בתבנית הנפוצה בספרי התורה הנכתבים כיום יש 245 עמודות של 42 שורות, אבל זה מנהג סופרים, וספר שנכתב בחלוקה אחרת כשר.

בקצרה

  • 304,805 אותיות הוא המספר המקובל, אבל ספר תורה נבדק מול נוסח המסורה ולא בספירה.
  • 245 עמודות של 42 שורות הן החלוקה הנפוצה כיום, והיא מנהג ולא דין מעכב.
  • הרמ״א: נהגו לא פחות מ־48 שורות, ויש אומרים 42, ולא יותר מ־60, ״ואם שינה לא פסל״.
  • הרמב״ם כתב את ספר התורה שלו ב־226 עמודות של 51 שורות.
  • מה שפוסל באמת: אות חסרה או יתרה, ופרשיות ושירות שלא נכתבו בצורתן.

כמה אותיות יש בתורה

המספר 304,805 הוא תוצאה של ספירת נוסח התורה המקובל, וזה המספר שמצוטט כיום. הספירה עצמה עתיקה: בגמרא נאמר שהראשונים נקראו ״סופרים״ משום שהיו סופרים את כל האותיות שבתורה, ושהוי״ו של המילה ״גחון״ היא חציין של אותיות ספר התורה (תלמוד בבלי, קידושין ל׳ ע״א).

באותה סוגיה אמר רב יוסף על בני דורו: ״אינהו בקיאי בחסירות ויתרות, אנן לא בקיאינן״, כלומר הראשונים היו בקיאים במילים שנכתבות מלא או חסר, ואנחנו לא (שם). חסרות ויתרות הן מילים שאפשר לכתוב עם אות ו׳ או י׳ או בלעדיה, והנוסח שלהן נקבע במסורה.

מכאן הבחנה חשובה: מספר האותיות הוא נתון, לא בדיקת כשרות. ספר תורה נבדק בהשוואה של כל מילה לנוסח המסורה, ולא בספירה כוללת. בשולחן ערוך נפסק שאם כתב ״המלא חסר או החסר מלא״ הספר פסול (יורה דעה, סימן רע״ה, סעיף ו׳), כלומר גם אות אחת חסרה או יתרה פוסלת עד שתתוקן.

עמודות: 245 הוא מנהג

עמודה היא טור כתב אחד על הקלף, ובמקורות היא נקראת ״דף״. מספר העמודות בספר נגזר מגודל האותיות, מרוחב העמודה ומגובה היריעה, ולכן המקורות אינם קובעים מספר אחד.

  • רוחב שורה: נפסק שאורך כל שורה יהיה כשלושים אותיות, ״כדי לכתוב למשפחותיכם ג׳ פעמים״ (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רע״ב, סעיף ב׳). הרמב״ם מביא את השיעור הזה וכותב שכל הדברים האלה ״לא נאמרו אלא למצוה מן המובחר״, ושגם מי שקירב, הרחיק, האריך או קיצר את השורות, כל עוד לא חיסר, לא הוסיף ולא פגם בצורת אות, כתב ספר כשר (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ז׳, הלכה ט׳).
  • עמודות ביריעה: יריעה היא גיליון קלף אחד. נפסק שאין עושים יריעה בפחות משלוש עמודות ולא ביותר משמונה (יורה דעה, סימן רע״ב, סעיף ג׳).
  • הספר של הרמב״ם: הרמב״ם מתאר את ספר התורה שכתב בעצמו: 51 שורות בכל עמודה ו־226 עמודות בכל הספר (שם, פרק ט׳, הלכה י׳).

המספר 245 הוא אפוא תוצאה של מידות ותבנית שנפוצות כיום, ולא מספר שנקבע במקורות. יש סופרים שכותבים בחלוקה אחרת.

שורות: 42, 48 או 60

בשולחן ערוך מובא ברמ״א: ״ועוד נהגו במנין השיטין לעשותם לא פחות ממ״ח, וי״א מ״ב, ולא יותר מס׳״. בסוף אותם דברים הוא מסכם: ״וכל אלו הדברים למצוה ואם שינה לא פסל״ (יורה דעה, סימן רע״ה, סעיף ו׳). הרמב״ם מביא את המנהג בין 48 ל־60 שורות כקבלה של הסופרים שלא נאמרה בגמרא, וגם הוא כותב שאם שינה לא פסל (פרק ז׳, הלכות י׳–י״א).

כיום 42 שורות הן החלוקה הרווחת. יש גם סופרים שמקפידים שכל עמודה תפתח באות ו׳ (״ווי העמודים״). הרמ״א מביא מנהג זה וכותב ״ואין לדקדק בכל זה״ (יורה דעה, סימן רע״ג, סעיף ו׳).

נתוןהמקובל כיוםמה אומרים המקורות
אותיות304,805 לפי הספירה המקובלתכל אות חסרה או יתרה פוסלת
שורות בעמודה42הרמ״א: 48–60, ויש אומרים 42; אם שינה לא פסל
עמודות245אין מספר קבוע; אצל הרמב״ם 226
עמודות ביריעהמשתנהבין שלוש לשמונה

מה באמת פוסל

הרמב״ם מונה עשרים דברים שפוסלים ספר תורה (פרק י׳, הלכה א׳). בין השאר: אות חסרה או יתרה, אות שנוגעת באות אחרת, אות שצורתה השתנתה עד שאינה נקראת או שהיא דומה לאות אחרת, ושינוי בצורת הפרשיות או השירות. מספר העמודות והשורות אינו ברשימה הזו.

מתי זה חשוב לכם

אם הקהילה מקפידה על חלוקה מסוימת, למשל 42 שורות או ווי העמודים, כתבו זאת בהסכם עם הסופר לפני תחילת הכתיבה. מי שקונה ספר קיים יכול לשאול באיזו תבנית נכתב, אבל ההחלטה אם הספר מתאים לקהילה היא של הרב.

מקורות

  1. 1שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רע״ה, סעיף ו׳ ורמ״א שם
  2. 2שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רע״ב, סעיפים ב׳–ג׳
  3. 3רמב״ם, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ז׳, הלכות ט׳–י״א
  4. 4רמב״ם, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ט׳, הלכה י׳
  5. 5תלמוד בבלי, קידושין ל׳ ע״א

התשובה מציגה את ההלכה כפי שהיא כתובה במקורות ואת המנהגים המקובלים, ואינה פסיקת הלכה. בשאלה מעשית שנוגעת לכם — שאלו רב. הפורטל הוא פלטפורמה ואינו כותב, מוכר או בודק סת״ם בעצמו.

מתכננים לכתוב ספר תורה? בפורטל אפשר לראות סופרים שכותבים ספרי תורה, לעיין בדוגמאות כתב ולשאול כל סופר על התבנית שבה הוא כותב.

לכל השאלות והתשובות