האם כל יהודי מצווה לכתוב ספר תורה?

כן. בשולחן ערוך נפסק: ״מצות עשה על כל איש מישראל לכתוב לו ספר תורה״, ואפילו אם הניחו לו אבותיו ספר תורה, מצווה לכתוב משלו (יורה דעה, סימן ר״ע, סעיף א׳). מי שאינו יודע לכתוב שוכר סופר שיכתוב בשבילו. איך המצווה מתקיימת בזמננו נחלקו בה האחרונים, ולכן בשאלה מעשית כדאי לשאול רב.

בקצרה

• זו מצוות עשה מן התורה, והיא חלה על כל איש מישראל.
• גם מי שירש ספר תורה מצווה לכתוב משלו.
• מי שאינו יודע לכתוב שוכר סופר, ומי שמגיה אפילו אות אחת ״כאילו כתבו״.
• מי שקנה ספר מוכן ולא הגיה בו דבר, לפי הרמ״א ״הוי כחוטף מצוה מן השוק״.
• בזמננו יש פוסקים שהמצווה כוללת גם כתיבת ספרי לימוד, ונחלקו אם במקום ספר תורה או בנוסף לו.

מקור המצווה

הרמב״ם לומד את המצווה מהפסוק ״ועתה כתבו לכם את השירה״. הוא מסביר שהכוונה לכתוב תורה שלמה שיש בה את השירה הזאת, מפני שאין כותבים את התורה פרשיות פרשיות (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ז׳, הלכה א׳). גם בגמרא אמר רבא שאף על פי שהניחו לו אבותיו ספר תורה, מצווה לכתוב משלו (תלמוד בבלי, סנהדרין כ״א ע״ב).

ספר החינוך מונה את המצוות לפי סדר הופעתן בתורה, ומצוות כתיבת ספר תורה היא אצלו המצווה האחרונה, מצווה תרי״ג. הוא כותב שהמצווה נוהגת ״בזכרים, שהן חייבין בתלמוד תורה, וכמו כן לכתוב אותה, ולא הנקבות״.

לכתוב בעצמו, לשכור סופר או לקנות

רוב האנשים אינם סופרים. המקורות מתייחסים לכך במפורש:

• שכירת סופר: הרמב״ם כותב: ״ואם אינו יודע לכתוב, אחרים כותבין לו״ (שם).
• מעלת הכותב בעצמו: בגמרא נאמר שמי שכתב ספר תורה ״מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני״ (תלמוד בבלי, מנחות ל׳ ע״א).
• הגהה: רב ששת אמר שמי שהגיה בספר אפילו אות אחת ״מעלה עליו כאילו כתבו״ (שם). כך פוסק גם הרמב״ם.
• קנייה: באותה סוגיה נאמר: ״הלוקח ספר תורה מן השוק — כחוטף מצוה מן השוק״ (שם).

הרמ״א מסכם את הדברים בשולחן ערוך: מי ששכר סופר לכתוב לו ספר תורה, או שקנה ספר שהיה בו טעות והגיהו, ״הרי זה כאלו כתבו״. אבל מי שקנה ספר ולא הגיה בו דבר ״הוי כחוטף מצוה מן השוק ואינו יוצא בזה״ (יורה דעה, סימן ר״ע, סעיף א׳). הגהה פירושה תיקון טעות בספר.

ומה בזמננו

בשולחן ערוך מובא, בעקבות הרא״ש: ״האידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן״ (יורה דעה, סימן ר״ע, סעיף ב׳). המפרשים נחלקו בהבנת הדברים:

• הט״ז מביא את הבית יוסף, שלפיו הרא״ש לא בא לפטור מכתיבת ספר תורה, אלא להוסיף שיש מצווה גם בכתיבת ספרי לימוד. הט״ז מכריע כמותו ושואל: איך תתבטל מצוות עשה ״בחילוף הדורות״?
• הש״ך מביא את הפרישה, שלפיה בדורות שבהם כבר אין לומדים מתוך ספר התורה, מצוות העשה היא בכתיבת ספרי הלימוד ולא בכתיבת ספר תורה, והוא כותב שכך נראה עיקר בדעת הרא״ש, שלא כבית יוסף והב״ח.

בפועל רבים נוהגים להשתתף בכתיבת ספר תורה לבית הכנסת, למשל ב״קניית אות״ או בהשלמת האותיות בטקס הכנסת ספר תורה. אם השתתפות כזו מקיימת את המצווה, ובאיזו מידה, היא שאלה שהמקורות שהבאנו כאן אינם מכריעים בה. שאלו רב.

מתי לשאול רב

• אם אתם שוקלים לכתוב ספר תורה כדי לקיים את המצווה, ולא רק כתרומה.
• אם אתם מתלבטים בין הזמנת ספר חדש לבין קניית ספר קיים והגהתו.
• אם אתם משתתפים בכתיבת ספר משותף ורוצים לדעת מה מעמדכם.